מהו הכבד ומה תפקידו בגוף האדם?
הכבד הוא האיבר השני בגודלו בגוף האדם (משקלו כ-1-1.2 ק"ג) והוא ממלא כמה תפקידים חשובים ההכרחיים לפעילות התקינה של הגוף:
-
חילוף החומרים בגוף - פירוק חלבונים, פחמימות ושומנים המגיעים ממערכת העיכול והפיכתם לאנרגיה המתרחשת בכבד;
-
סינון וסילוק רעלים מהגוף (כולל תרופות);
-
ייצור מיצי מרה האחראים על ספיגת שומנים ממערכת העיכול;
-
ייצור גורמי קרישה האחראים על קרישת הדם;
-
שמירה על איזון ברמות הסוכר בדם ועוד
לרקמת הכבד יש יכולת התחדשות וריפוי משמעותית ולעיתים גם במצבים של פגיעה משמעותית בכבד טיפול מתאים יכול לגרום לשיפור במצב הכבד ולריפוי מלא. יכולת ההתחדשות של הכבד מאפשרת גם לבצע ניתוחים לכריתת כבד במקרה של גידולים מסוימים או להשתמש בכבד מתורם חי לביצוע השתלת כבד.
מהן מחלת כבד?
מחלות כבד הן מגוון המצבים שגורמים לפגיעה בכבד. מחלות כבד יכולות להיות בלי תסמינים ולהתגלות במקרה רק בבדיקת דם שגרתית או להתלוות בתסמינים של עייפות, חולשה, כאבי בטן עמומים, צהבת, ובשלבים המאוחרים יכול להופיע גם גרד, שינוי בצבע היציאות והשתן. מחלות כבד עלולות להשפיע גם על תפקוד מערכות אחרות בגוף.
מחלות כבד יכולות להיות ייחודיות לכבד אך גם כחלק ממחלה שמערבת איברים נוספים.
מחלות כבד יכולות להיות חריפות עם פגיעה מהירה בכבד או מחלות כבד כרוניות הגורמות לפגיעה איטית ומתמשכת בכבד שיכולה לגרום גם להופעת צלקת נרחבת בכבד, וכתוצאת מכך שחמת.
הסיבות להתפתחות מחלת כבד הינן רבות:
-
מומים מולדים;
-
מחלות זיהומיות - וירוסים (כגון הפטיטיס סוג A,B,C ועוד);
-
מחלות מטבוליות;
-
מחלות אוטו-אימוניות (בהן הגוף "מתבלבל" ותוקף את עצמו)
-
גידולים ועוד.
הפטיטיס B
הפטיטיס מסוג B הינה מחלה מאוד נפוצה בעולם. נכון להיום, מעל 2 מיליארד אנשים בעולם (אחד מכל שלושה אנשים) נדבקו במחלה וקיימים למעלה מ-300 מיליון נשאים כרוניים של הנגיף. בישראל נושאים את הנגיף כ-210 אלף איש, 10% מתוכם סובלים מדלקת כרונית. ההפטיטיס B אחראי על מעל 800 אלף מקרי מוות בעולם בשנה.
הפטיטיס B היא מחלת כבד מדבקת, הנגרמת כתוצאה מזיהום בנגיף דלקת הכבד מסוג B. במהלך 6 חודשים לאחר ההידבקות, המחלה נמצאת בשלבה החריף. בתוך תקופה זו 85% מהחולים מחלימים באופן ספונטני ללא טיפול. במידה והנגיף נשאר בגוף לאחר 6 חודשים המחלה הופכת להיות כרונית.
תינוקות נדבקים בדרך כלל מאם נשאית סביב הלידה. אצלם ההדבקה עוברת לרוב ללא סימנים, אך בניגוד למבוגרים, שלרוב מחלימים מהמחלה, תינוקות נוטים להפוך לנשאים כרוניים של הנגיף. לכן חשוב מאוד לחסן את התינוק נגד המחלה! לפעמים נדרש טיפול באמא בכדי להפחית את הסיכון להדבקת התינוק.
בחלק מהמקרים, מחלה חריפה מתבטאת בחולשה, עייפות, חום, הקאה, כאבי בטן ימנית עליונה, הופעת צבע צהוב בעור ובלובן העיניים (צהבת).
במצב שאדם נושא את הנגיף, הנגיף ממשיך להתרבות בכבד ומופרש לדם ולנוזלי גוף כמו זרע, ללא סימני מחלה. הנגיף עלול להדביק אנשים הסובבים את הנשא, ללא ידיעתו, מאחר שנשא הנגיף אינו חולה ואינו מודע להיותו נשא אלא אם ערך בדיקות דם.
הפטיטיס C
צהבת נגיפית מסוג C היא מחלה דלקתית זיהומית של הכבד. חומרת המחלה יכולה להשתנות ממחלה קלה מאוד ללא תסמינים ועד למצב קשה הדורש אשפוז. ההדבקה בנגיף הגורם לצהבת נגיפית C מתרחשת כאשר דם מאדם נגוע במחלה מגיע לגופו של מי שאינו נגוע או נדיר מאוד בעת קיום יחסי מין לא מוגנים.
השכיחות של זיהום בנגיף ההפטיטיס C בעולם היא כ- 2%, כלומר 180 מיליון אנשים. אחוז הלוקים בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C בישראל מוערך בכ-100,000 אנשים. לאחר חשיפה לנגיף, כ-80% יפתחו מחלה כרונית.
אצל רוב האנשים אין תסמינים. לעיתים יכולים להופיע חום, חולשה, בחילות ורגישות החלק הימני העליון של הבטן. לאחר שנים ארוכות של נשיאת הנגיף ללא טיפול עלול להתפתח נזק נרחב לכבד המכונה שחמת הכבד. לשחמת תסמינים רבים ובהן חולשה ניכרת, ירידה חדה במשקל, דימומים ממערכת העיכול, שינויים במצב ההכרה ונפיחות ניכרת של הבטן.
גם הפטיטיס B וגם C מתחילות כזיהום חריף, אך ברוב המקרים (כ-80%) הפטיטיס C הופך למחלה כרונית ובקרב חולי הפטיטיס B רק כ-15% מפתחים מחלה כרונית.
בשונה מהפטיטיס A ו-B , להפטיטיס C לא קיים חיסון.
בשנים האחרונות, פותח טיפול ייחודי התוקף את הנגיף ומביא לריפוי מלא מהנגיף בטיפול של 8-12 שבועות. לטיפול זה תופעות לוואי מועטות והוא מוביל למהפכה בטיפול בנגיף והכרזה על הנגיף כבר- הכחדה על ידי ארגון הבריאות העולמי.
הפטיטיס D
הפטיטיס D נגרם על ידי הנגיף הפטיטיס D. החומר הגנטי של הנגיף הוא RNA. זהו נגיף מיוחד במינו בכך שהוא אינו יכול להתקיים ללא נגיף הפטיטיס B - כ-5% מחולי הפטיטיס B בעולם סובלים גם מהפטיטיס D.
ישנם שני תסריטים עיקריים להדבקה בהפטיטיס D:
-
כאשר חולה שסובל מהפטיטיס B כרונית נדבק בהפטיטיס D. התוצאה מכך אצל רוב החולים היא החמרה של מחלת הכבד הכרונית.
-
כאשר אדם שאינו סובל מהפטיטיס B נדבק בבת אחת מאותו מקור (למשל מאותו עירוי דם) בשני סוגי המחלה (גם B וגם D). רוב הזיהומים האקוטיים הללו הם חמורים וקשים יותר מזיהום אקוטי בהפטיטיס B בלבד, אך מסתיימים בהחלמה מלאה משני הנגיפים.
דלקת כבד אוטואימונית
דלקת כבד אוטואימונית היא מחלה בה הגוף מייצר נוגדנים כנגד עצמו (על רקע נטייה תורשתית, אך בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, הגורם המדויק למחלה זו אינו ידוע). נוגדנים עצמיים אלה גורמים לתגובה דלקתית בכבד שתסתיים בצלקת. בהמשך, כשתהליך זה יתפתח ולא יטופל, תיווצר שחמת כבד (צירוזיס) שבחלק מהמקרים תוביל לצורך בהשתלת כבד. בחלק מהמקרים מחלה אוטואמונית מופיעה עם תסמינים של אי ספיקת כבד חריפה.
דלקת כבד אוטואימונית היא מחלה בלתי שכיחה המופיעה בעיקר אצל נשים.
המחלה עשויה להתבטא במספר דרגות, החל ממחלה ללא תסמינים בולטים למעט עלייה קלה באנזימי הכבד בדם, ועד למחלה סוערת המאופיינת בצהבת קשה. בנוסף, יכולים להופיע סימנים לא ספציפיים כגון: כאבי מפרקים, עייפות, חום, גרד, ירידה בתיאבון, אי נוחות בבטן ימנית עליונה ושלשול.
על פי סוג הנוגדן בנסיוב של החולים, תוארו שתי תת-קבוצות עיקריות של דלקת כבד אוטואימונית:
-
Type 1, תת-הקבוצה השכיחה ביותר ומאופיינת בהימצאותם של נוגדנים לגרעין ולשריר חלק
-
Type 2 המופיעה אצל חולות צעירות ומאופיינת בסוג אחר של נוגדנים עצמיים.
כבד שומני
מחלת הכבד השומני היא מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ושכיחותה מגיעה ל-15%-30% מכלל אוכלוסיית ארה"ב, והיא צפויה לעלות לממדי מגפה עם העלייה בשכיחות השמנת היתר באוכלוסיה המערבית. בבעלי משקל עודף עולה השכיחות של כבד שומני עד ל-50%-90% .
המחלה נגרמת מהצטברות של שומן עודף בתאי הכבד שהכבד לא הצליח לפרק. היא מתפתחת בכל הגילאים, וגם ילדים ומתבגרים סובלים מכבד שומני. השכיחות אצל ילדים שמנים מגיעה ל-40% - 50%. בחלק קטן מהחולים, הצטברות השומן בתאי הכבד גורמת לתגובה דלקתית כרונית, העלולה להתקדם לשחמת, אי-ספיקת כבד וצורך בהשתלת כבד.
רוב מקרי הכבד השומני מהווים חלק מן הסינדרום המטבולי ועל-כן קשורים בהשמנת-יתר באזור המותניים, סוכרת סוג 2, יתר-לחץ דם ועודף שומנים בדם. יש קשר ברור בין מחלת הכבד השומני ומחלות לב וכלי דם.
בנוסף, כבד שומני יכול להיגרם גם על ידי תרופות שונות ולהתפתח לאחר ניתוחי בטן כגון מעקף קיבה או כריתה נרחבת של מעי דק. באנשים רזים הכבד השומני יכול להופיע בגלל הפרעה גנטית או תזונה לא בריאה עתירה בסוכרים וממתיקים ושתיה ממותקת.
הטיפול במחלה מתמקד בשינוי אורח החיים: טיפול בתזונה מותאמת וירידה במשקל וכן פעילות גופנית מתונה. בשנים האחרונות ישנו מאמץ גדול לפיתוח תרופות חדשות לטיפול בכבד השומני וכן בפגיעה בכבד כתוצאה ממחלה זו.
דלקת בדרכי המרה
מרה מיוצרת על ידי הכבד, ומטרתה בסילוק כולסטרול ובילירובין מהגוף, כמו גם המסת שומנים והפיכתם למסיסים יותר במים ופירוקם לצורך עיכולם בגוף.
דלקת של דרכי המרה נגרמת לרוב על ידי חיידק אשר עולה מאזור השקת דרכי המרה לתריסריון. דלקת זו מתרחשת לרוב כאשר דרכי המרה חסומות על ידי אבני מרה. בקרב כ-10-30% מהמקרים המחלה מתפתחת מסיבות אחרות כגון, היצרות של דרכי המרה, נזק כתוצאה מניתוח באזור עצמו, וסוגים שונים של סרטן המביאים לחסימת דרכי המרה. גם הכנסת סטנט לדרכי המרה מעלה מעט את הסיכון לזיהום.
המחלה יכולה להיות מסכנת חיים, והיא נחשבת כמצב חירום רפואי. הסימפטומים הקליניים כוללים צהבת, חום, כאב בטן, ובמקרים חמורים תת-לחץ דם ובלבול. הטיפול ההתחלתי הוא מתן נוזלים תוך-ורידי ואנטיביוטיקה, ופתיחת החסימה בדרכי המרה, לרוב בצורה אנדוסקופית.
אבחון וטיפול במחלות כבד
במסגרת אבחון למחלת כבד, חשיבות רבה לשיחה מעמיקה עם הרופא שישאל לגבי תסמינים ספציפיים, היסטוריה רפואית של החולה ומקרים של המחלה במשפחה. כמו כן, קיימת חשיבות רבה לבדיקה גופנית. לעיתים קרובות יש צורך בבדיקות עזר כגון בדיקות דם, בדיקות הדמיה אולטראסאונד, CT, MRI, ובמידת הצורך ביופסיית כבד.
הטיפול במחלת כבד אינו אחיד, ותלוי כמובן במחלה הספציפית. במחלות מסוימות ניתן לטפל ע"י תרופות, ואילו מחלות אחרות ניתנות לריפוי רק ע"י ניתוח. עם זאת, גם כיום לא לכל מחלות הכבד יש פתרון טיפולי יעיל. במקרים מסוימים, למרות מאמצים לרפא או להאט את מהלך המחלה, מחלת הכבד מתקדמת עד כדי הרס הכבד. במקרים אלו לעיתים יש צורך בהשתלת כבד.
הערה: המידע דלעיל הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה טיפול, ייעוץ רפואי ו/או הנחיה רפואית; וכן אין בו כדי ליצור יחסי רופא-חולה. המשתמש/ת במידע המובא דלעיל, עושה זאת על דעת עצמו/ה בלבד. מומלץ לפנות לרופא/ה להתייעצות טרם תחילתו של כל טיפול.