תסמונת המעי הרגיש

כאמור, הגורמים לתופעה אינם ידועים ולכן הטיפול נועד בעיקר להקל על התסמינים הקשורים בה.

בבחינה התנהגותית, מומלץ כי החולה בתסמונת המעי הרגיז יקפיד על אכילה נכונה ומסודרת, בהתאם לתפריט שנקבע על-ידי תזונאי/ת. כמו כן, מומלץ כי החולה ישלב אורח חיים ספורטיבי – ולו מינימאלי – בשגרת יומו. מעבר לכך, היות שהמחלה עלולה להתפרץ על רקע לחץ וחרדה, מומלץ להשתמש בטכניקות שונות להפחתת תחושות אלה כמו מדיטציה, יוגה, טיפול פסיכותרפי, הליכה וכולי. לצד זאת, ניתן לשלב טיפולים משלימים כמו דיקור סיני, היפנוזה, תוספת עשבי טיפול למזון וכיוצא בזאת.

​

לעיתים, הרופא/ה ימליץ על תרופות המסייעות בהקלה על כאבים, שלשולים ועצירות – אך אלה אינן מהוות תחליף לשינוי אורח החיים התזונתי, הבריאותי וההתנהגותי המוזכר דלעיל. במקרה של עצירות, החולים עשויים להסתייע במרככי צואה ו/או תוספי תזונה המועשרים בסיבים תזונתיים. אלה הסובלים מריבוי גזים, ראוי שיימנע ממזונות מסוימים (כמו ברוקולי, עתירי סוכר וכן הלאה), צריכה רבה של ירקות וכולי. כמו כן, ניתן לשלב בטיפול תרופות מרשם לטיפול בדיכאון וחרדה.

​

הערה: המידע דלעיל הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה טיפול, ייעוץ רפואי ו/או הנחיה רפואית; וכן אין בו כדי ליצור יחסי רופא-חולה. המשתמש/ת במידע המובא דלעיל, עושה זאת על דעת עצמו/ה בלבד. מומלץ לפנות לרופא/ה להתייעצות טרם תחילתו של כל טיפול.