top of page
shutterstock_1976683973 (1).jpg

תסמונת המעי הרגיש

"תסמונת המעי הרגיש או הרגיז" (באנגלית: Irritable Bowel Syndrome או IBS) הינה שמו של מכלול תופעות אבנורמליות המתרחשות במערכת העיכול ומהוות מחלת מעיים כרונית (חוזרת ונשנית) הנחשבת לנפוצה מאוד.

מהי תסמונת המעי הרגיש?

"תסמונת המעי הרגיש או הרגיז" (באנגלית: Irritable Bowel Syndrome או IBS) הינה שמו של מכלול תופעות אבנורמליות המתרחשות במערכת העיכול ומהוות מחלת מעיים כרונית (חוזרת ונשנית) הנחשבת לנפוצה מאוד. כיום נהוג להעריך את מספר החולים בה בין 5% ל-25% מהאוכלוסייה הבוגרת, כשנשים סובלות ממנה פי שניים עד שלושה מגברים.

כאשר היא מופיעה, התסמונת מתבטאת בכאבי בטן, בהתכווצויות, בנפיחות, בשלשול ו/או בעצירות. בחלק מן המקרים החולה בתסמונת, יחווה את כלל התסמינים, ולעיתים – רק בחלקם. כמו כן, הסימפטומים עשויים להופיע בתדירות וסדר שונים, ואף להשתנות מדי יום; אך במרבית המקרים הם לא יחמירו עם הזמן.

חשוב לציין: תסמונת המעי הרגיז אינה מסוכנת לחולה בה ואינה מהווה אינדיקציה למחלת מעיים ו/או בטן קשה אחרת. בנוסף, היא אינה מעלה את הסיכון של החולה לפתח מחלות אחרות באזור, דוגמת קרוהן (Crohn's disease), קוליטיס כיבית, סרטן המעי וכן הלאה.  אולם, יש בה בוודאי כדי לפגוע בחייו השגרתיים של החולה, לפגוע באיכות חייו ולהקשות על תפקודו היומיומי. אך אל חשש – ניתן לטפל בתסמיני המחלה!

מה הגורמים להופעתה?

הגורמים להופעת התופעה אינם ידועים לחלוטין וכן ניכר כי הם עשויים להשתנות מחולה אחד לשני.
 

יחד עם זאת, קיימות מספר השערות – אלה קשורות הן בפן הפיזיולוגי והן בפן ההתנהגותי:

  • כתוצאה משינוי בפעילות שרירי הדופן של המעי

  • בעקבות תקשורת קלוקלת בין מערכת העצבים המרכזית לזו של מערכת העיכול

  • שינויים הורמונליים

  • בעיות במערכת החיסונית

  • שימוש בסוגים מסוימים של תרופות ואנטיביוטיקה

  • מצבי חולי קודמים; למשל, גסטרואנטריטיס (דלקת מעיים בשל זיהום).

  • לחץ, סטרס, חרדה ו/או דיכאון מתמשך/ים

  • מאכלים מסוימים כמו מאכלים חלביים, מאכלים עתירי שומן, תבלינים, ירקות כמו שעועית, ברוקולי וכרוב, שתייה מוגזמת של אלכוהול וכן הלאה

  • עישון, השמנת יתר (Obesity), חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה

מה הם גורמי הסיכון?

mental.png

מצב נפשי

מי שסובלים מהפרעות נפשיות כמו חרדה קיצונית, דיכאון, הפרעות אישיות וכולי

dna.png

גנטיקה

מי שהם שבני משפחתם הקרובים (קשר דם) סבלו מתסמונת המעי הרגיז

sex.png

מין

נשים
(המהוות את מרבית החולות בתסמונת)

age.png

גיל

אנשים צעירים

מתחת לגיל 45

מהם התסמינים?

לרוב, תסמונת המעי הרגיז תופיע סביב גילאי 30-20, והם יתחילו כהתקפים קצרים.
אולם, במקרים מסוימים ההפרעה עשויה להתפתח מבלי שהאדם יהיה מודע לכך, שכן הם יופיעו רק לאחר מספר חודשים.
ההתפרצות תתרחש, לרוב, בעקבות אכילת מזונות מסוימים ו/או בתקופות מתח ולחץ אינטנסיביים.

 

תסמינים אלה כוללים (הכל או חלק, יחדיו או לחוד):

  • כאבי בטן קשים והתכווצויות, והקלה רק לאחר התרוקנות

  • עודף גזים ו/או נפיחות

  • יציאות רבות ביום (בהשוואה לתקופה נורמלית)

  • שלשולים או עצירות (לסירוגין או אחד מהם)

  • הופעת חומר רירי דמוי-נזלת בצואה

  • תחושה של התרוקנות לא-מלאה לאחר השירותים

מתי מומלץ לפנות לרופא וכיצד מאבחנים אותה?

תסמונת המעי הרגיז אמנם עלולה לגרום לתחושת אי נוחות משמעותית ולהפרעה ניכרת באיכות החיים של החולה, אך היא לרוב אינה מהווה מצב חירום רפואי ואינה מסכנת אותו. יחד עם זאת, מתוך כוונה למנוע את הסבל המתלווה למחלה, מומלץ לפנות לרופא/ה עוד כאשר התסמינים קלים – ובוודאי כאשר הם מטרידים. הפנייה לרופא עשויה גם לסייע בשלילת מחלות אחרות, למשל אלרגיה למזון כלשהו, פגיעה בפעילות בלוטת התריס, זיהום מעיים וכן הלאה.

בשלב הראשון, פונה החולה לרופא ונערכת בדיקה על סמך תיאור התסמינים מצד המטופל וכן בדיקה גופנית חיצונית. לרוב, הרופא ידע לאבחן שמדובר בתסמונת המעי הרגיז על בסיס התיאור שנמסר. אולם, לעיתים תערכנה בדיקות נוספות כמו בדיקת דם, נשיפה וצואה.

מעבר לכך, הרופא ייעזר ב"קריטריוני רומא" אשר מאפשרים לאבחן את תסמונת המעי הרגיז ולהתאים את הטיפול האופטימלי לחולה. לעיתים, הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקה אנדוסקופית במערכת העיכול, במטרה לשלול מחלות אחרות, דלקות וגידולים.

ראוי לציין כי ישנם מקרים המחייבים בירור מעמיק יותר, כמו אובדן משקל משמעותי בתקופה קצרה (לרוב בעקבות שלשולים מרובים), דימום רקטלי (פי-הטבעת), הופעת התסמינים מעל גיל 50, בחילות והקאות תכופות, אנמיה על רקע חוסר ברזל וכן הלאה.

Doctor Using Digital Tablet

מהו הטיפול?

כאמור, הגורמים לתופעה אינם ידועים ולכן הטיפול נועד בעיקר להקל על התסמינים הקשורים בה.

 

בבחינה התנהגותית, מומלץ כי החולה בתסמונת המעי הרגיז יקפיד על אכילה נכונה ומסודרת, בהתאם לתפריט שנקבע על-ידי תזונאי/ת. כמו כן, מומלץ כי החולה ישלב אורח חיים ספורטיבי – ולו מינימאלי – בשגרת יומו. מעבר לכך, היות שהמחלה עלולה להתפרץ על רקע לחץ וחרדה, מומלץ להשתמש בטכניקות שונות להפחתת תחושות אלה כמו מדיטציה, יוגה, טיפול פסיכותרפי, הליכה וכולי. לצד זאת, ניתן לשלב טיפולים משלימים כמו דיקור סיני, היפנוזה, תוספת עשבי טיפול למזון וכיוצא בזאת.

לעיתים, הרופא/ה ימליץ על תרופות המסייעות בהקלה על כאבים, שלשולים ועצירות – אך אלה אינן מהוות תחליף לשינוי אורח החיים התזונתי, הבריאותי וההתנהגותי המוזכר דלעיל. במקרה של עצירות, החולים עשויים להסתייע במרככי צואה ו/או תוספי תזונה המועשרים בסיבים תזונתיים. אלה הסובלים מריבוי גזים, ראוי שיימנע ממזונות מסוימים (כמו ברוקולי, עתירי סוכר וכן הלאה), צריכה רבה של ירקות וכולי. כמו כן, ניתן לשלב בטיפול תרופות מרשם לטיפול בדיכאון וחרדה.

הערה: המידע דלעיל הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה טיפול, ייעוץ רפואי ו/או הנחיה רפואית; וכן אין בו כדי ליצור יחסי רופא-חולה. המשתמש/ת במידע המובא דלעיל, עושה זאת על דעת עצמו/ה בלבד. מומלץ לפנות לרופא/ה להתייעצות טרם תחילתו של כל טיפול.

bottom of page